כך תנהלו ותנצלו את הזמן נכון

זמן

נושא ניצול הזמן רחב לאין שיעור, אך אשתדל במאמר הבא לתת טעימה קטנטנה בנושא גדול זה.

המאמר הבא ישווה בין עשיית ספורט כהרגל בריא, לבין מושגי כסף וזמן.

(המאמר לא מתייחס למרכיבי האושר, המימוש העצמי וכיוצא בזה, להם אתן את המקום במאמרים נוספים ואחרים שכבר קיימים בבלוג).

אחד הפרמטרים המשמעותיים ביותר בהצלחה כלכלית הוא פקטור הזמן.

אם תוחלת החיים הייתה 300 שנה לאדם שהכנסותיו גדולות מהוצאותיו, הוא היה חי בקלות בעושר רב.

אך כמו שאנחנו יודעים, 300 שנה כבר לא נחיה ולפחות לפי נתוני הלמ”ס כנראה רק עד גיל 90 לערך.

יש לנו 90 שנה מקצה לקצה. העובדה הזו תלויה מעט מאוד באמצעים שלנו. כלומר, אדם עשיר מאוד לא יאריך יותר מדי שנים מכם. אולי בטיפה, כי הוא מסוגל לרכוש אמצעים משוכללים שיחזיקו אותו בחיים…(לא יודע אם שווה בשלב כזה לחיות).

האמת היא שההרגלים שאותם נאמץ הם אלו שיכולים להחזיק אותנו יותר זמן בחיים.

למשל, אדם עשיר אך עם הרגלים רעים סביר להניח שיחיה פחות.

מנגד אדם פחות עמיד כלכלית אך בעל הרגלים נכונים צפוי לחיות יותר.

הרגלים

העוקבים האדוקים שלי יודעים שאני מאוד אוהב ספורט!

לכן אשתמש בעולם מושגים מהספורט כדוגמא להרגל טוב ובריא.

כמשקיעים אנחנו נבחן כדאיות לעסקה בין השאר לפי פרמטר התשואה.

נניח רכשתי דירה ב 1,000,000 ₪  ואני מקבל שכ”ד של 5,000 ₪ .

התשואה מחושבת כך: 5,000*12 חלקי מיליון = 6% (ללא ספק תשואה גבוהה).

נבחן את אותה משוואה רק לפי *הרגלים* (במונחי ספורט) במדד של תשואה:

נניח במשך 40 שנה השקעתי בעצמי כל יום 60 דק’ בספורט, לקח לי 360 יום * 40 שנה = 14,400 שעות.

אם לפי הערכות המומחים בנושא הארכתי את תוחלת חיי הבריאים בעקבות השקעה בפעילות גופנית ב360*24*10=86,400 שעות לחיי. בכעשר שנים! כלומר תכלס, קבלתי פי 6 שעות ממה שהשקעתי! ללא ספק תשואה נאה מאוד.

אבל רוב האנשים לא יעשו את זה.

הרבה יותר נעים כשמגיעים הביתה להתרווח בספה.

יותר נעים לצפות בסדרה מאשר לקרוא את הבלוג שלי על הפתרון לבעיה הכלכלית או איך להגשים את עצמנו,

הרבה יותר מפנק עכשיו לאכול מהעוגה מאשר פרות וירקות.

הרבה יותר כיף להישאר לישון מאשר לקום מוקדם ולרוץ.

אבל, יש מעטים שמצליחים להגדיל השקעות כשההכנסה עולה מבלי להגדיל את הצריכה הביתית,

משום שרק מעטים מצליחים להסתגל לשינוי הרגלים ולצמוח לתשואה עתידית.

כמו שאמר לא פעם פרופ’ דן אריאלי; “בעתיד נהיה טובים יותר”. העתיד הזה לא ממש מגיע.

אך אם נצליח להתגבר על הטבע שלנו ולדחות סיפוקים, ללא ספק נרוויח הרבה יותר זמן.

העברתי הרצאה שבוע שעבר ואחת השאלות שנשאלו בסוף השיחה הייתה:

“אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד… זה מסוכן להשקיע, בלי לדעת מה יהיה בו (בעתיד)”.

במקביל אני זוכר ששמעתי לא מעט משפטים כמו: “דוד של אבא שלי עשה ספורט כל החיים, אכל בריא ובסוף מת צעיר מתאונת דרכים”.

אני רוצה לענות לאותם אנשים, שנכון, לעולם לא נדע מה יהיה בעתיד….

אבל השקעה טובה מגדילה את הסיכויים שלכם להצליח.

ועוד אני עונה, מה שבטוח שאת “הלא” כבר יש לך. מקסימום זה ייהפך ל “כן!”.

עכשיו ראינו איך נוכל להשקיע ולהאריך את הזמן שלנו בעולם! (אמן!)

איך ננהל אותנו בתוך הזמן?

את השאלה הזו אני שומע המון: “יעקב, איך מנהלים זמן??”.

אין דבר כזה לנהל זמן!

אנחנו לא אלוקים ולא המזכירים שלו.

אנחנו מקסימום יכולים לנהל את עצמנו בתוך הזמן.

(בהמשך המאמר שלי אשתדל לבאר נקודה זו)

שימו לב לאבסורד!

בקהילת הווטסאפ שלי דנו בנושא הזמן.

למרות שזמן הוא הנכס הכי יקר לנו,

ישנם אנשים שמוכנים לתת אותו בחינם.

לא מעט אנשים מבקשים ממני לבוא לתת הרצאה בחינם תמורת “חשיפה”.

ניקח לדוגמא להרצאה במרחק סביר של כשעה – שעה וחצי מהבית.

הכנה של הרצאה כזו לוקחת כמה שעות, כך שהנסיעה להרצאה הלוך, חזור, הכנה וההרצאה עצמה לוקחת לפחות חצי יום.

נניח שאחשב את עלות הנסיעה והזמן שלי כ 2,500 ש”ח – 3,000 ש”ח.

אם ארצה באמת חשיפה ובשביל זה אני נוסע, אחשב זאת כך:

אוכל לעשות הרצאה ברשת, שירשמו אליה 250 איש בפחות מיום שפרסמתי אותה (מקרה מדויק שהיה לי לפני כשבוע) והנה קבלתי חשיפה בחינם! ולקהל רחב יותר.

כנראה שאם אני אעשה את זה לצרכיי חשיפה, אחשוב טוב טוב על החלופות ולא בטוח שאקפוץ על “חשיפה” כמו זו שהוצעה לי.

חינם

יצא לכם ללכת להופעה בחינם?

יצא לכם להיפגש עם איש מקצוע ללא תשלום?

מחקרים של כלכלה התנהגותית מראים כי אנשים פחות מרוצים מהשרות שקבלו בחינם.

כשיש הרצאה בחינם המון אנשים מאחרים,

בפגישות בחינם פחות אנשים מגיעים עם כלי כתיבה.

המחקרים אף מצביעים על משובים פחות חיוביים אחרי הרצאה בחינם.

רוצים לנצל את הזמן?

התייעצו עם אנשי מקצוע בתחומי עניין שלכם – בתשלום.

כך תייצרו לעצמכם קפיצת מדרגה בהתנהלות הפיננסית שלכם.

פגישה עם יועץ פיננסי ויועץ משכנתאות  יקצרו לכם את זמן העבודה וכנראה שהוא יעשה זאת טוב יותר מכם (בשביל מה הוא איש מקצוע…).

באותו הקשר,

אישית אני אוהב ניצול זמן קצר וממוקד.

למשל בספורט, במקום לעשות תרגיל, מנוחה ושוב תרגיל.

אני עושה במקביל – מבצע תרגיל על שריר מסוים, ממשיך בתרגיל אחר ועל שריר אחר, מסיים, ושוב תרגילים ללא מנוחה על שרירים אחרים.

זה מזכיר לי עוד טיפ חשוב בנושא יעילות בזמן!

תקשורת

המון פעמים לצורך ביצוע משימות אנשים מעדיפים לשלוח הודעה ולא להתקשר.

כך עוברות להן שעות רבות של התכתבויות.

גם ככה בסוף, אתם מתייאשים ומרימים טלפון.

כמה זמן בזבזתם בהתכתבויות האלו?

זה לא שאני נגד הודעות.

אני בעד להתכתב בשאלה “מתי נוח שנשוחח?” לקבוע זמן שיחה משותף בו שנינו פנויים ובקשב.

בשביל ליעל את הזמן – תתקשרו!

אם לאותו אדם לא נוח לענות, הוא לא יענה.

אל תחליטו מראש שלאותו אדם אין זמן עכשיו.

החלטתם לשלוח אימייל / הודעה?

חישבו איך בכתיבה שלכם אתם שולחים מסרים ענייניים ובכך מונעים התכתבויות ממושכות.

לדוגמא – שלחו לכם תאריך לפגישה והוא אינו מתאים לכם?

השיבו בתאריך חלופי ולא ב “פחות נוח לי בזמן הזה…”

עכשיו זה כבר לא צחוק!

קבעצ’ אחרון בנושא ההודעות:

פעם דיברו במושגים של “זמן איכות”.

עם יד על הלב, כמה זמן כשאנחנו “מבלים” עם הילדים שלנו, אנחנו למעשה נמצאים בווטסאפ?

בפעולה זו אנחנו מפסידים שני דברים:

1. זמן איכות אמיתי עם הילדים ואף “מעניקים” לילד תחושה של “אתה הפרעה עבורי”.
2. השיחה אם אותו אדם בווטסאפ לא יעילה וכנראה תיעצר כי אנחנו עם הילדים.

אין לנו זמן

מכירים משפט כזה?

נחרדתי כשחיפשתי נתוני גלישה ברשת הפייסבוק , ווטסאפ, אינסטגרם של אדם ממוצע.

אנחנו מבלים שעות על שעות בשבוע ברשתות החברתיות.

אם זמן זה הדבר הכי יקר לנו,

למה אנחנו מתעקשים לאבד אותו על שיטוט סתמי ברשת?

אם היינו לוקחים רק חצי מהזמן שאנחנו מאבדים ברשת החברתית ובוחרים תחום אחד בו נרצה להעמיק את הידע שלנו, לדוגמא כלכלה נבונה, השקעות וכדו’, או כל תחום שמעניין אותנו וכביכול “לא היה לנו זמן” ללמוד אותו אז היינו מצליחים באותם תחומי עניין מבלתי לתרץ לעצמנו בתירוצים של “אין לי זמן”.

בפעם הבאה שאתם באים לשלוף “אין לי זמן ל…” תחשבו עם עצמכם כמה הייתם ברשת החברתית / בסדרות טלוויזיה במקום לעשות את מה שאתם באמת הייתם רוצים לקדם בחייכם.

כמה הסתמסתם במקום להתקשר,

כמה ערכתם קניות לא מתוכננות שלקחו לכם שעות במקום לערוך רשימה מסודרת מראש.

כמה התחלתם לעבוד ללא שום סדר מקדים וקביעת מטרות לכל שבוע (מטרות קטנטנות אך מקדמות),

כמה שעות ביליתם בנסיעה מבלי לשמוע תוכן שיקדם אתכם למטרות שלכם.

כשאני אומר “אין לי זמן” – אני בעצם מתעדף.

ניהול זמן = בחירה.

וזכרו – אתם מייצרים לעצמכם את החלופות לבחירה.

אהבתם? שתפו אותי😊

איך אתם מנהלים את עצמכם בתוך הזמן?

אה נזכרתי, המאמר נכתב תוך כדי ישיבה בשמירה היישובית לה אני חייב אחת לחודש 😊

(גם זה ניצול זמן!)