מימוש עצמי בעבודה איך תעשו זאת!

מה בין מימוש עצמי והגשמה ולעבודה שלנו.

מה גורם לנו להרגיש טוב בייחס לעבודה שלנו?

תקופת הקורונה נותנת לנו לא מעט כיווני חשיבה חדשים ומשמעויות חדשות.

שמענו בתוקפה זו בחשדות על מה שנראה “עובד חיוני”, “עובד לא חיוני”.

מי מאיתנו שיצא לחל”ת מתוך זה שהוא אינו חיוני. איך היית התחושה?

במאמר הבא אבקש להציג נקודת מבט איך כן מעכשיו תהיו חיוניים!

אם לא להגדרת המשק, לפחות למימוש עצמי שלכם!

לכך שגם תגשימו את עצמיכם, גם תהיו יותר יעילים והכי חשוב, תהיו מאושרים.

מהו “מצב משמעותי”?

זהו מצב, בו אנחנו עושים פעולה אחר פעולה ורואים תוצאה.

למשל, תוצאה של משכורת,

תוצאה של בנייה וכד…

אנחנו בעיקר רואים פרי בעמלנו.

יש מצב נוסף שנראה” “מצב סזיפי”.

אגב, מלשון: סזיפוס. שקבל עונש מאלוהים (לפי המיתולוגיה היוונית) עליו לגלגל סלע עד לפסגה,

כשהסלע כמעט… כמעט מגיע לפסגה היא מתגלגלת חזרה למטה וחוזר חלילה.

שאלנו את עצמנו מה המשמעות של עבודה שהיא ‘עקרה’?

יש משהו בפעולה מחזורית שגורמת לנו לייאוש.

משמעות קטנה, או בשם שאני נוהג להגיד יותר ‘ ניצחונות קטנים’.

זו בעצם פעולה שתגרום לנו לשבור את המחזוריות, כך בעצם תעניק לנו מעט משמעות ותפוגג את הייאוש בעשייה שלנו.

אני מזמין אתכם לחשוב על פרויקט גדול שהיה לכם בעבודה/ בלימודים,

שעמלתם והשקעתם בו שעות רבות של מאמץ ועבודה.

אך בסופו של דבר הפרויקט התבטל / המטלה בוטלה או המאמר שכתבתם כלל לא יצא לאור ואיש לא יקרא אותו.

איך הרגשתם?

איך תרגישו כשזה יקרה?

מחקרים מצביעים על כך שברגע שהפרויקט שעברתם עליו באנרגיה גבוה ובמרץ,

במאמץ רב והשקעה לא יראה אור יום, המוטיבציה שלכם להמשיך באותה עבודה / לימודים תרד בצורה משמעותית.

ניקח לדוגמא עבודה בשכר, אתם עובדים על מצגת מכובדת לקראת פגישה מאוד משמעותית.

עובדים לילות כימים במאמץ רב.

יום לפני הפגישה, אחרי שהכל מוכן!!! הפגישה מבוטלת.

איך תרגישו?

מחקרים מראים שבמקרים מאין אלו, תרד לכם המוטיבציה בעבודה בצורה משמעותית מאוד!

העבודה שלכם תקבל פנים של חוסר משמעות.

אבל למה?

אם מסתכלים על הכלכלה באופן רציונלי לחלוטין (כלכלנים שבניכם) לא יבינו למה זה צריך לשנות משהו מהעבודה לכם?

הרי, אתם תקבלו את אותו שכר בסוף החודש ואולי אפילו בונוס מפנק מהבוס על עבודה המאומצת של שעות רבות.

אז למה שהמשמעות של העבודה שלנו תרד באופן משמעותי בעניינו?

מחקרים מצביעים על הקשר בין המאמץ שאנחנו משקיעים לרמת שביעות הרצון שלנו מהעבודה.

כאשר אנחנו יותר נתאמץ יותר נאהב את המוצרים שאנחנו מיצירם,

נחשוב אותם כיקרים יותר,

כבעלי ערך רב יותר.

הפילוסוף והכלכלן אדם סמית (רגעי הנחת של המרצה שלי ממני 🙂 ),

היה רעיון חשוב מאוד בנושא התייעלות.

הוא נתן דוג’ למפעל סיכות.

בואו נדמיין יחד מפעל שבו מייצרים סיכות ב 12 שלבים,

אם אדם אחד עושה את 12 השלבים, התפוקה נמוכה מאוד לפי סמית.

אבל אם אתה נותן לאדם אחד לעשות את השלב הראשון,

לאדם השני את השלב השני וכן הלאה…

התפוקה של ייצור הסיכות יכול לגדול מאוד!

לעומת זאת הפילוסוף והכלכלן קארל מרקס (שוב נחת למרצה שלי:)),

אמר שאזהרת העבודה חשובה במידה רבה מאוד!

כיצד אנשים חושבים על הקשר של מה שהם עושים?

אם בצעת את כל 12 השלבים בעצמך, אכפת לך מאוד מהסיכות!

לעומת, אם תעשה רק שלב אחד קבוע מתוך 12 השלבים, לא בטוח יהיה לך אכפת לך מהסיכה.

לגבי המהפכה התעשייתית אולי סביר להניח שאדם סמית צדק מאשר קארל מרקס.

אך היום יש שינוי…

היום יש כלכלה שמלאה בידע – היום!

מה משמעותי יותר, האם היעילות עדיין חשובה יותר מהמשמעות?

לדעתי התשובה היא – לא!!

אני חשוב שככל שאנחנו צריכים להחליט בעצמנו, בין יעילות לבין משמעות, אנחנו נבחר במשמעות.

בין מאמץ, תשומת לב אכפתיות, כמה אנחנו מחוברים לעבדה שלנו.

האם אנחנו חושבים על העבודה כשאנחנו בדרך אליה?

אולי במקלחת שלנו, מישהו חושב על העבודה שלו?

פה שוב מגיע הפילוסוף מארקס (טוב פעם אחרונה…מקווה שהמרצה שלי כבר מרוצה!) להגיד לנו את הדבר הבא:

כשאנחנו חושבים על העבודה אנחנו בד”כ חושבים על מוטיבציה ועל התשלום כאותו דבר,

אך המציאות היא שאנחנו כנראה צריכים להכניס לזה כמה דברים נוספים.

מיצירתיות,

משמעות,

אתגרים,

בעלות,

זהות,

גאווה.

כשאני מלווה משפחות אני פוגש לא מעט זוגות שאחד מבני הזוג או שניהם,

המשמעות גדולה יותר מהשכר.

לכן, מה שאני מציע זה להוסיף את המרכיבים האלה ונחשוב עליהם,

כיצד ניצור מוטיבציה ומשמעות בעבודה שלנו.

אני חושב שנוכל להיות יותר יעילים, יותר מאושרים.

עכשיו עוד לפני שתקופת הקורונה תמה וחזרתם לעבודה,

אולי זה המקום לחשוב ולהוסיף את המרכיבים האלו לתוך חיי העבודה שלכם.

הפוסט נכתב בהשראת שני הספרים של פרס’ דן אריאלי:

‘לא רציונלי ולא במקרה’, ‘לא רציונלי אבל לא נורא’.