הקשר בין המשפחה, מדינה וגירעון כלכלי משותף
הקשר בין המשפחה, מדינה וגירעון כלכלי משותף
מינוס!
יש גם למדינה וגם למשפחות רבות.
במדינה אנחנו במדברים במיליארדים ומשפחה באלפים (אבל מי סופר…).
תכלס אותו דבר!
הוצאות,
הכנסות,
נכסים,
התחייבויות.
ככה בדיוק נראה כל משק בית בעולם! כך גם מדינת ישראל.
כשיש לנו פער חיובי בין הכנסות להוצאות – אנחנו בפלוס +
כשהפער שלילי בין הוצאות להכנסות – אנחנו במינוס –
כשהפער שלילי בין הוצאות להכנסות – אנחנו במינוס –
כשאני מלווה משפחות והמצב הוא במינוס עומדת לרשות המשפחה שלוש אופציות:
1. להגדיל את ההכנסות – לא פשוט אבל אפשרי ותמיד זה מהלך נכון!
2. להקטין את ההוצאות – יותר טבעי לאנשים אל אף הקושי הרב.
אך, כאשר הפער בין ההכנסה להוצאה גדול מדי… פתרון זה לא תמיד יסייע עד הסוף למרות שיצמצם את הפער משמעותית.
3. הפתרון המושלם הוא השילוב.
גם להגדיל הכנסה וגם לצמצם בהתחייבויות.
ככל שהפער הזה גדל, האפשרויות לניצחון המינוס,
להגדיל חסכונות, לבנות יציבות וצמחה גדול יותר!
אך לצערי לא כולם מכירים את הפתרון החשוב הזה וקיימת אופציה (שאינה אופציה!!) אבל רבים רואים אותה כפתרון וכך גם המדינה.
4 . לקחת הלוואה לסגירת המינוס.
כאמור, זה אינו פתרון אבל מעלים עין לכמה חודשים שהמינוס נראה בפלוס.
זה בד”כ הפעולה הפשוטה ביותר מבין 3 האופציות שציינתי למעלה.
זה “הפתרון” שבד”כ תקבלו מהבנק באופן מיידי עם כניסתכם למעגל המינוס.
אך כמובן שהמינוס רק עובר דירה ולא נסגר.
להפך, המינוס יגדל!
את הלוואה עלינו להחזיר כל חודש שכוללת קרן + ריבית.
כך שנחזור למינוס מהר יותר משחשבנו כל עוד לא פתרנו מתוך 3 הפתרונות המוצעים מעלה.
מחקרי הכלכלה ההתנהגותית כל פעם מחדש מציגה לנו כמה ההווה הרבה יותר מפתה אותנו,
כך שתמיד נהיה יותר טובים בעתיד, פשוט ברגע זה יש מינוס אז נסגור אותו ובעתיד נפתור את הבעיה…
(מה שלא ממש קורה…).
דבר שעלול להוביל לקריסה כלכלית- ביתית.
הלוואה, עוד הלוואה חובות שגדלים עד לחדלות פירעון משפחתית.
חושבים שבמדינת ישראל זה שונה?
בעצם, מה זה חשוב שהמדינה במינוס… זה המדינה.
אנחנו האזרחים כל עוד נהיה בפלוס זה בסדר.
חברים, זו טעות!
הרוב מוחלט מהכנסות הממשלה מגיע מאתנו, האזרחים, בצורת מיסים:
אגרות (רכב, רישוי, בתי משפט וכד’),
מע”מ (מס ערך מוסף) על כל רכישה שאנחנו עושים! (תסתכלו בכל חשבונית שתקבלו היום למטה 17%)
ארנונה למועצות/ עיריות,
דלק זאת בצורת “בלו” (מס עקיף) ועוד…
המון כסף נכון? לאן זה הולך?
רוב הכסף הולך למימון של משכורות עובדי המדינה:
אנשי קבע (צה”ל ,משטרה וכד),
פקידים,
משרד החינוך עוד…
כסף נוסף הולך על פיתוח המדינה.
המדינה ענייה!
שנים שמדינת ישראל במינוס כל תקציב מחדש.
נכון שביחס “לחוב תוצר” ישראל משתדלת לצמצם את המינוס אך קיים גירעון של מיליארדים.
זוכרים איך ניתן לסגור מינוס?
הגדלת הכנסה של המדינה מגיע על חשבוננו – האזרחים.
מיסים גבוהים,
שירותים קורסים (טוב שהעו”סים הגיעו להסדר. שביינונו גם הוא קטן ביחס לאיכות וכמות השעות שהם משקיעים – זו רק דוג’ אחת מני אלף).
לפני מספר שנים במדינה הבינה שהפיתרון לא יוכל להיות לקחת הלוואות (בדוג’ אג”חים וכד’)
ומשתדל להגדיל הכנסה גם “בחוב – תוצר”.
כך הגירעון מצטמצם במעט כל שנה.האם הקורונה עצרה את תהליך צמצום הגירעון?
לא ממש…המדינה עושה מאמצים אדירים בצמצום הגירעון משנה לשנה ומחליטה לאפשר גם לנו האזרחים לחסוך ע”י אג”חים ובתמורה מקבלת מאיתנו האזרחים הלוואות.
כך הגירעון מצטמצם במעט כל שנה.האם הקורונה עצרה את תהליך צמצום הגירעון?
לא ממש…המדינה עושה מאמצים אדירים בצמצום הגירעון משנה לשנה ומחליטה לאפשר גם לנו האזרחים לחסוך ע”י אג”חים ובתמורה מקבלת מאיתנו האזרחים הלוואות.
ממש עם המכנסיים למטה…
כך הקורונה תפסה אותנו.
במצב של גירעון מוגדל.
לא רק שאין לממשלה רזרבות (המדינה לא השמעה על לחסון בתחילת החודש כמו שאתם, עוקבי היקרים שומעים לא פעם), יש לה יותר חובות ממה שהיו לה לפני כמה שנים.
איך מתמודדים?
כבר בתחילת המשבר היה ברור שאין מדובר רק במשבר בריאותי אלא במשבר כלכלי בנוסף.
הממשלה מזרימה כספים למשק ע”מ לעודד צריכה ותנועה במשק.
דמי אבטלה לעובדים שיצאו לחל”ת בעקבות הקורונה,
הקלות לעסקים (בדחיית תשלומי מעמ וכד’),
כמובן כסף שהמדינה מחלקת לנו ישירות לחשבון הבנק זו הפעימה השנייה כבר השבוע!
לאחרונה ברשתות דנו לא מעט האם נכון להתמודד בצורה זו ולהזרים כספים לאזרחים שינועו את המשק.
על פניו זה יכול להיות פתרון נכון.
רק שהבעיה נעוצה בכך גזה רחוק מלהספיק.
הממשלה רק מגדילה את הגירעון ואת ההלוואות לה לצד הקטנת ההכנסות שלה!
כאשר רבים עוד בחל”ת ורבים אחרים חזרו לעבוד בשכר נמוך יש פחות מיסים (הכנסה זוכרים?),
עסקים קטנים נסגרים,
בינוניים על סף קריסה וגדולים ירדו ברמת ההכנסה.
כל אלו מקורות הכנסה קריטיים למדינה שכרגע כמעט ואינם.
כאשר ההוצאות גדולות מההכנסות – שוב מינוס –
(עצרו!! אם הבנתם שהמענק שתקבלו השבוע לא יציל את המשק, אז מה כן שווה ונכון לעשות איתו?
חיסכון 70% ממנו בצד לבניית כרית ביטחון קטנה ו 30% להוצאות קריטיות כנסו ללינק)
“אבל היי,
לא בעיה! יעקב הסביר למעלה שלוש פתרונות לסגירת המינוס!”
נכון, גם הזכרתי שיש כאלו שהולכים על “הפתרון” המהיר ולוקחים הלוואות.
זה בדיוק מה שהמדינה עושה.
המדינה לאחרונה גייסה 5 מיליארד דולר!!!
2 מיליארד ל- 20 שנה,
2 מיליארד ל – 30 שנה,
1 מיליארד ל לא פחות מ – 100 שנה!!
כך שברנו עוד שיא במדינה והפכנו לבין המדינות הבודדות בעולם בלקיחת הלוואת ארוכות תווך מאין אלו (ממש חשיבה לתווך רחוק- זה היה מציק אילו זה היה עצוב!).
מה עם להחזיר את ההלוואה??
זה כבר לא בעיה שלנו… אל של הילדים שלנו, הנכדים, הנינים והצאצאים שלנו…
הם הולכים לחזיר את החובות הללו.
ההבל בין משפחה למדינה וגירעון משותף
האם הגיוני לקחת הלוואה לסגירת המינוס בזמן משבר בריאותי (קורונה)?
אז למשפחה התשובה מורכב.
הבריאות היא מעל לכל אז כל מקרה לגופו.
אבל לסגירת המינוס לא לוקחים הלוואות נ-ק-ו–ד-ה!
אבל למדינה?
התשובה מורכבת גם כן.
לפעמים יכול להיות משיקולים (קטונתי) שזו ברירה שיש לקחת החשבון.
אבל גם כשלוקחים הלוואה יש לקחת בחשבון את התמיל וזמן ההלוואה.
אבל גם כשלוקחים הלוואה יש לקחת בחשבון את התמיל וזמן ההלוואה.
ביועץ משכנתאות אני יודע כאשר אני מקצר אפילו ב 5 שנים את משך המשכנתא של הלקוחות שלי (חוץ מהשקט הנפשי האדיר) יש חיסכון של אלפי שקלים שנחסך בריביות המשכנתא.
לכן, כשהמדינה לקחה לטווח של 100 שנה הריבית תהיה גדולה מאוד.
כמובן שככל שנקצר את משך ההלוואה ההחזר עליה יהיה גדול יותר.
אכן, הקורונה תפסה אותנו עם המכנסיים למטה, לא מוכנים…
אנחנו משקי הבית יכולים ללמוד מזה כמה דברים חשובים מאוד!
עלינו לחסוך כל חודש כסף בצד לטובת אירועים לא צפויים.
בימים אלו הממשלה דנה איך עליה לפתור את הגירעון המצטבר.
(זוכרים איך יוצאים מהמינוס?)
1. הגדלת הכנסות, מה שיהיה בוודאי מורכב כי כמו שציינתי למעלה אין ממש מאיפה (הכנסות = מיסים).
2. לצמצם בהוצאות, שיבוא על חשבון חינוך, ביטחון, משרות לשרים מיותרים (שזה לא ממש נורא האמת), רווחה וכד’
3. השילוב, גם לצמצם וגם להגדיל הכנסה.
3. השילוב, גם לצמצם וגם להגדיל הכנסה.
מה הכי חשוב כשאני מלווה משפחות!
ההבנה שאנחנו במשבר פיננסי.
אני אומר למשפחות שאני מלווה, “במצב חירום תפעלו כמו במצב חירום”.
הדבר הכי גרוע שאנחנו יכולים להמשיך לעשות זה לא לעשות פעולות מצילות חיים ולמשוך הלוואות על חשבון הילדים שלנו.
זו טעות ואסור לנו להמשיך לעשות זאת!
הנכס הכי חשוב שלנו זה – הזמן.
כל אחד יעשה בזמן שלנו מה שהוא רואה לנכון.
אבל הזמן זה הנכס הכי יקר שלנו.
כשאנחנו לוקחים הלוואות על חשבון הילדים שלנו אנחנו מפסידים את שני הנכסים היוקרתיים ביותר שלנו!
הזמן עם הילדים (כי הם יתרוצצו לעבוד ולהחזיר את ההלוואות שלנו).
אני מזמין אתכם להשקיע בעצמכם,
ליצור תוכנית איך אתם כמשפחה לא לוקחים יותר חובות,
איך אתם דואגים להשאיר את הילדים שלכם עם מקסימום נכסים וללא התחייבויות וחובות.
שלכם בכל עת,
יעקב
052-3114394
תגובות